תוכנית "חיסכון לכל ילד", שהושקה ב-2017 במטרה לייצר נקודת זינוק פיננסית טוב יותר לדור הצעיר, חצתה בסוף שנת 2025 רף הפקדות מצטבר של כ-25.4 מיליארד שקל. דוח הביטוח הלאומי המעודכן לסיכום 2025 חשף כי בסך הכול מנוהלות כיום כ-3.63 מיליון תוכניות חיסכון פעילות.
עם זאת, לצד המספרים המרשימים והתשואות העדיפות באופן מובהק בקופות הגמל, הדוח מציג תמונה מורכבת: עשרות אחוזים מההורים בישראל מוותרים על הכפלת סכום החיסכון ואינם בוחרים במסלולים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה, מופקדים בעיקר במערכים פסיביים ופוגעים בעתיד הפיננסי של ילדיהם.
הניוד הגדול: הציבור אומר "לא" לריביות האפסיות של הבנקים
אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לתיקון החקיקה שאפשר החל מינואר 2025 להעביר הפקדות שוטפות מהבנקים לקופות הגמל. עד אותה נקודה, הורה שבחר בבנק (או שנבחר עבורו בנק כברירת מחדל) נתקע במערכת הבנקאית ללא יכולת יציאה.
התוצאות בשטח היו מיידיות: במהלך 2025 נסגרו כ-98,119 חסכונות בבנקים והועברו לקופות הגמל. הבנק שנפגע במידה הקשה ביותר מגל הנטישה הוא בנק הפועלים, ממנו נגרעו כ-40.1 אלף חסכונות (כ-40.9% מכלל החסכונות שנסגרו בבנקים), ואחריו בנק דיסקונט עם כ-19 אלף חסכונות שנסגרו (כ-19.4%).
נכון לסוף 2025, כ-84% מהחסכונות הפעילים (כ-3.05 מיליון תוכניות) מנוהלים בקופות הגמל, לעומת כ-16% בלבד (כ-583.5 אלף תוכניות) שנותרו בבנקים.
הסיבה לבריחה מהבנקים ברורה כשמסתכלים על שורת הרווח: מתחילת התוכנית ועד סוף 2025, הרווח הכולל שהשיגו קופות הגמל עמד על כ-3.25 מיליארד שקל, מתוך הפקדות כוללות של כ-20.22 מיליארד שקל. לעומת זאת, הבנקים הניבו רווח של כ-599.1 מיליון שקל בלבד מתוך הפקדות של כ-5.15 מיליארד שקל.
מחיר האדישות: מיליארדים נשארים על הרצפה
למרות יתרון התשואה הבולט של בשוק ההון, חלק גדול מהציבור ממשיך להפגין אדישות. מתחילת התוכנית, שיעור הבחירה האקטיבית של הורים במסלול השקעה עומד על כ-60% בלבד. עבור כ-40% מהילדים, המסלול נקבע על ידי הביטוח הלאומי לפי מנגנון ברירת המחדל (שאמנם שודרג החל מ-2025 למסלול בסיכון מוגבר בקופות הגמל עבור ילדים חדשים).
מילכוד אדישות נוסף טמון בהכפלת סכום החיסכון. כיום מעביר הביטוח הלאומי הפקדת בסיס של 57 שקל בחודש לכל ילד. להורים ניתנת הזכות להוסיף 57 שקל נוספים מתוך קצבת הילדים. מדובר בהכפלה של סכום החיסכון בעלות ישירה מזערית עבור המשפחה, שנהנית מאפקט ריבית דריבית לאורך כ-18 עד 21 שנה.
מהנתונים עולה כי רק ב-63.2% מהתוכניות שבהן הופקדו כספים ב-2025 (כ-2.18 מיליון חסכונות) בחרו ההורים לבצע את ההפקדה הנוספת. המשמעות היא שבעבור כ-1.27 מיליון ילדים, ההורים מוותרים מדי חודש על הכפלת כסף החיסכון שלהם.
האדישות הזו בולטת במיוחד בקרב ילדים ראשונים במשפחה: בשנת 2025, כ-20% מהילדים שעבורם נפתחו חסכונות לפי ברירת מחדל היו ילדים ראשונים. כתוצאה מכך שגורמי המדינה פתחו את החיסכון עבורם ולא ההורה, לא הוגדרה עבורם ההפקדה הנוספת, והם הפסידו את הפקדת ההורים מהיום ראשון.
התפלגות השחקנים בשוק
בגזרת קופות הגמל, אלטשולר שחם ממשיכה להחזיק בנתח השוק הגדול ביותר בתוכנית, עם כ-956.7 אלף חסכונות (כ-31.4% מכלל החסכונות בקופות הגמל). אחריה ניצבות הראל עם כ-587.3 אלף חסכונות (כ-19.3%) והפניקס פנסיה וגמל עם כ-317.3 אלף חסכונות (כ-10.4%).
בגזרת הבנקים, בנק הפועלים מחזיק בנתח הגדול ביותר עם כ-236.4 אלף חסכונות (כ-40.5% מכלל החסכונות בבנקים), ואחריו בנק לאומי עם כ-120.9 אלף חסכונות (כ-20.7%).
במהלך 2025 נפדו כ-122.3 אלף תוכניות חיסכון במלואן ועוד כ-2,960 נפדו בחלקן, כאשר סך הכספים שנמשכו על ידי צעירים שהגיעו לגיל בגרות עמד על כ-1.075 מיליארד שקל. בנוסף, הביטוח הלאומי שילם במהלך השנה כ-433 אלף מענקים (בגילאי 3, 18 ו-21) בסכום כולל של כ-193.3 מיליון שקל.
מה השורה התחתונה עבור ההורים
תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא כלי אפקטיבי לשיפור המוביליות הכלכלית של הדור הבא, אך היא דורשת מההורים מעורבות בסיסית.
העברת החיסכון מהבנק לקופת גמל במסלול המותאם לטווח ארוך (כדוגמת מסלולי סיכון מוגבר/מניות בגילאים צעירים), יחד עם סימון הממשק להכפלת סכום ההפקדה ב-57 שקל נוספים בחודש, עשויים לתרגם בסופו של דבר להפרש של עשרות אלפי שקלים לטובת הילד בהגיעו לגיל 21. הימנעות מפעולה פשוטה זו פירושה ויתור ישיר על כסף שהמדינה והשוק מציעים.